יצירה עברית , חיים שריר

סרטים


 

גולם במעגל

1993,  94 דקות

 

במאי: ענר פרמינגר

 

תסריט: ענר פרמינגר וטלי זילברשטיין

 

מוסיקה: חיים פרמונט

 

מפיקים: חיים שריר יעקב איזנמן וענר פרמינגר

 

שחקנים: חגית דסברג , דני ליטני, ניקול קאסל , גדליה בסר, אלברט כהן, איצ'ו אביטל, ענת וקסמן

 

מיקי ,פסנתרנית מופנמת ועצורה הנאבקת על זהותה, מתנתקת בהדרגה מן העולם ההרמטי והמוגן שבו גדלה. מיקי ממולכדת בתוך מעגל של מערכות יחסים תובעניות המציגות חלקי מראות לאישיותה. תהליך התבגרותה מתאפיין במתח החריף בין עולם המוזיקה הקלאסית עליו התחנכה, לבין הראליה של העולם היצרי הנחשף בתוכה ומחוצה לה במהלך הסרט.

 

תוך כדי ההתכוננות לרסיטל הגמר באקדמיה למוזיקה, היא מתמודדת במקביל גם עם קיומה המעיק והבולע של אם ניצולת שואה ,הזדקקותו של אב מסורס וסב סנילי. הראי התובעני שמציג לה הכנר אורי רוזס, חברה לשעבר, ומערכת יחסים אינטימית אך מאכזבת עם השכן מלמעלה שמגלם את המאהב וזמר הפאב השכונתי, אך בעצם נשאר נאמן לארוסתו ולעולמו הבורגני. תהליך התבגרותה של מיקי הוא המוקד של סיפור החמצה, התנתקות ולידה מחדש. הסרט מכוון את הקהל להזדהות עם רגישותה של אשה מתבגרת, ומאיר את הכאב, הפרידה והמוות כחיוניים לחוויית הגדילה מגולם לפרפר

 

פרסים:

פרס לסרט הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים  ובפסטיבל מונפלייה, צרפת. פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע לשחקנית הטובה ביותר, 1993 – חגית דסברג , סרט הביכורים הטוב ביותר בפסטיבל הבינלאומי מונטווידאו, אורוגוואי, פרס מיוחד של חבר השופטים בפסטיבל קנקון, מקסיקו, פרס המבקרים פסטיבל חיפה לשחקן הטוב ביותר של שנת  לחגית דסברג.

 

פסטיבלים:

פסטיבל מונטריאול, קנדה 1993; פסטיבל סאן סבסטיאן, ספרד 1993; וינה, לוס אנג'לס, ניו יורק – 1993; פסטיבל וושינגטון, ארצות הברית 1994; פסטיבל טרויה, פורטוגל 1994; לונדון, 1994; טוקיו, 1994; פסטיבל סאן פאולו, ברזיל 1994; פסטיבל קרלה, פסטיבל כלכתה, הודו 1995

pic13